פרק הזמן שבין כתה יב' לתקופת השירות הצבאי, הוא אחת התקופות בו מתקבלות החשובות שבהחלטותיהם של כל נערה ונער ובו מתעצבת זהותם האישית. לכן פוטנציאל הבנייה העצמית בו הוא עצום.

 

מאחורי התפיסה החינוכית של מכינת 'מלח הארץ' עומדת הנחת יסוד פשוטה: הכלים שאיתם יוצא מרבית הנוער ממערכת החינוך הם השכלתיים בלבד.

מערכת החינוך בישראל, על אף כוונותיה המוצהרות לחנך גם במובן הערכי, מיישמת מטרה זו בצורה חלקית ביותר ובוגרי בתי הספר התיכוניים במדינת ישראל מגיעים לשלב בו עליהם להגן ולתרום למדינת ישראל כשהם חסרי תשובות לשאלות הבסיסיות ביותר.

 

במכינה ישאלו הנערים את עצמם שאלות אלו ויחד ננסה לענות על התהיות שעל כל אדם ועל כל ישראלי לשאול את עצמו: מי אני? מה ארצה לעשות בעתיד? מה הקשר שלי לעם הזה? למדינה? לארץ?

על שאלות אלה קשה לענות באמצעות ספרי לימוד או בחינות בגרות. אנו מאמינים שהתשובות עליהן יתקבלו באמצעות כלים אחרים, חווייתיים ואמוציונאליים, על ידי דוגמא אישית, בהליכה בשבילי הארץ ובשיחות אל תוך הלילה ליד המדורה.

 

החלום שינחה את מכינת 'מלח הארץ' לאורך הדרך הוא ליווי החניכים בתהליך שבמהלכו ובסופו יהיו גאים בעצמם, יראו את עצמם באור חדש ויידעו כי הם מסוגלים לכל מטרה שיגדירו לעצמם.

מכינת 'מלח הארץ' תהווה מסגרת פיתוח אישית, המתמקדת בבניית אחריות דרך פעולה ובבירור הזהות האישית, תיצור מרחב מעורב של עבודה מעשית ועיונית, שתוביל לחזון של מעורבות ויוזמה ותדרוש מהחניכים לחקור ולדרוש את שאלות הזהות שלהם בכל מעגלי החיים: האישי, הקבוצתי, הלאומי והיהודי.